| הרב חירותי בכניסה למקום בו התקיים הסדר, ערב החג • צילומים: אלי קאהן, COL |
לסיפור המלא מאת חיים ברון, מיאמי
שעה קלה לפני כניסת החג, החלו משפחות רבות מרחבי מיאמי, חלקם הגדול אינו שומר תורה ומצוות לעת-עתה, להגיע לאחד הבניינים היוקרתיים במיאמי, שם התקיים ליל סדר גדול וחגיגי, עליו ניצח בהצלחה רבה השליח רב-הפעלים הרב מנחם חירותי משלוחי חב"ד במיאמי, מקיים ליל סדר פסח ציבורי לישראליים, בו משתתפפים למעלה משלוש-מאות איש. הסדר מתקיים בקומה התחתונה בבניין רב-קומות יוקרתי בלב מיאמי. חלק לא-מבוטל מהמשתתפים, משתתף מידי שבוע בסעודת שבת הגדולה המתקיימת מידי שבוע בשבוע זה שלוש שנים (ועל-כך תבוא כתבה נפרדת בעזרת-השם). השאר, הגיעו באמצעות הפרסום באתרי אינטרנט, עיתונות מקומית, ועל-ידי שיחות עם ידידים. נמצא בשליחות שנתיים בלבד, אבל ההצלחה המרשימה וכמות הבאים, הייתה גורמת לאדם מהצד לחשוב כי מדובר בשליח וותיק בשנים.
אנשי עסקים בכירים, לצד עורכי-דינים, קשישים, נערים ואנשים מן השורה היו הפסיפס שהרכיב את הקהל שהשתתף בסדר החגיגי. אנשי הקייטרינג הגויים, עמדו מהצד מופתעים. "למרות שיש בניכם תרבויות שונות, אתם מצליחים להתאחד כשאתם רוצים", אמרה אחת מהן.
כיצד הגעתם להצלחה כה גדולה בזמן כה קצר שאתם שוהים בשליחות, אני שואל את הרב, בין כל ההכנות לסדר. "ראשית כל, מדובר בכוח של הרבי", הוא עונה מיד. "שנית, במיאמי יש כמות עצומה של יהודים ואם הפרסום הנכון ניתן להגיע אל רבים מהם".
לצד שולחנות מסודרים בקפידה, התיישבו הבאים. כשלמשתתפים מחולקים תדפיסי הגדות בתרגום לאנגלית.
נשא הרב חרותי נאום קצר, בו הסביר למשתתפים על מהותו של חג-הפסח ועל הזכות הגדולה שנפלה בחלקם להשתתף בסדר הפסח, אותו חוגגים בכל קצוות תבל.
"הרוב הגדול של המשתתפים הם ישראליים, אולם מגיעים גם מקומיים", סיפר הרב חירותי ל-COL. אמרנו מקומיים, אבל למעשה מדובר ביהודיים שבעבר התגוררו במקומות שונים ברחבי העולם. כך, למשל, יצא לי לשבת על-יד משפחה חמה שעזבה את קובה (שם התגוררו כל חייהם) ועברה למיאמי.
בקובה, השלטון הקומוניסטי, בראשות פידל קסטרו עדיין שולט, מה שגורם, ליהודים רבים להרגיש מאויימים, במובן מסויים. "את ליל הסדר היינו חוגגים בצורה מאוד סמויה", סיפר גדעון, אב המשפחה. "לחיות בקובה כיהודי, זה לא אותו הדבר כמו במיאמי ובטח שלא כמו בישראל. כל היהודים בקובה היו רוצים לעלות לישראל מזמן, אבל קסטרו בשום אופן לא היה נותן לזה להתרחש. גם לנו, בתור משפחה בודדה, שביקשנו לצאת, עשו לא-מעט בעיות".
גדעון תיאר את החיים היהודיים במקום. "יש בקובה קהילה של יהודים המרגישים משפחה אחת גדולה. אני ואשתי היינו מידי שבת-קודש מגיעים לבית-כנסת ומשתדלים לשמור מצוות ככל שיכולנו. אני יכול לומר לך בוודאות שהיה קשה מאוד לשמור על קלה כבחמורה. אחרי הכל מדובר המדינה בה הקומוניזם עדיין שולט".
קשיי הפרנסה גרמו לגדעון לעזוב יחד עם משפחתו לישראל. "בקובה תנאי המחיה קשים מאוד, אבל בכל המדינות האחרות, המצב שונה בהרבה במובן החיובי". כיום, הם מתחזקים בתורה ובמצוות ושומרים על קשר תמידי עם הרב חירותי. "בזכותו אנו זוכים להרגיש בני חורין", אומר גדעון בחיוך ובני משפחתו מהנהנים בהסכמה.
לישראליים יש חמימות מיוחדת. הסדר מלא בשירי חג-הפסח ופיוטים של מגוון העדות, שנציגיהם יושבים מסביב לשולחנות. הרב חירותי, לצד גיסו הרב מנדי ערד, מלהיבים את הקהל, אומרים דברי-תורה מיוחדים לפסח ודואגים לכל מחסורם של המשתתפים הרבים.
נרצה. לאחר ברכת המזון, הכריזו ההמונים "לשנה הבאה בירושלים". גדעון, מיודעינו, עצם את עיניו ומלמל בעברית רצוצה "בקרוב ממש".
המשתתפים, לא כל-כך מהר נפרדו מהסדר. הם המשיכו בשירה עד השעות הקטנות של הלילה, אז הודו בחום לרב חירותי על הסדר המושקע והמוצלח.
כל אחד מהבאים לסדר, הגיע בדרך כזו או אחרת. זה באמצעות הפרסום באתר 'גוגל', זה באמצעות הפרסום בעיתון וזה באמצעות שיחה אקרעית עם ידיד.
המפתיע היה לראות את מרביתם המוחץ של החוגגים נשאר עד לדקה האחרונה של הסדר, לא מפספס אף רגע.
