במסגרת שליחות הקיץ של חב"ד, אנו נוסעים לערים קטנות במרכז פלורידה ופוגשים יהודים. לכל היהודים שאנו פוגשים יש מכנה משותף: א) הם בטוחים שהם היהודים היחידים באיזור, וב) הם לא שייכים לאף קהילה יהודית מסודרת וברובם חסרי ידיעה בסיסית ביהדות. אנו תמיד מקבלים קבלת פנים חמה ואוהדת, ורוב היהודים שאנו פוגשים שמחים לארח אותנו ולשמוע על המסורת היהודית העתיקה שלהם.
בשבוע שעבר ביקרנו בעיירה בשם גרין קוב ספרינגס (Green Cove Springs). נאמר לנו שהקו קלאס קלאן, ארגון אנטישמי ידוע, מפגין נוכחות רבה במקום.
נפגשנו עם כל היהודים ברשימה שהייתה בידינו – למעט שתי כתובות.
השבוע היה עלינו להמשיך לערים הבאות, אך החלטנו לשוב לעיירה כדי לנסות ולברר האם יש יהודים נוספים בשתי הכתובות הנותרות.
בכתובת הראשונה פתחה את הדלת אישה שהגדירה את עצמה כ"נוצרית-לותרנית ובטח לא יהודיה". היא הסכימה לקחת מאיתנו עלונים על היהדות שהיו ברשותנו אך ניכר היה כי היא עושה זאת לשם הנימוס בלבד וכי הם ינחתו בפח האשפה הסמוך. נפרדנו איפוא ממנה בנימוס והמשכנו לכתובת הבאה.
הבית השני היה ממוקם בסוף שביל עפר לצד ערוץ נחל. תוך כדי שהחנינו את הרכב הכתום הבוהק שלנו (ראו תמונה למעלה), טנדר רחב ידיים האט והנהג נעץ בנו מבט ארוך תוך שהוא מנדנד בראשו לשלילה. לשמחתנו הוא המשיך בנסיעתו ללא לומר דבר.
ניגשנו אל הדלת, דפקנו אך איש לא היה בבית. רק הכלב בהה בנו מהחלון. עשינו אחורה פנה, שבנו אל הרכב והדלקנו את המזגן כדי לנשום מעט אוויר קר בחום הפלורידאי המעיק, הדלקנו את המנוע ו....
רגע לפני שיצאנו לדרכנו נעצר לידינו רכב בחריקה, מתוכו יצא אדם שביקש לשוחח עמנו. היה זה ג'וסטין, היהודי שמתגורר בבית יחד עם בנו.
למרות שהוא מודע היטב לכך שהוא יהודי, ג'וסטין מעולם לא חגג בר מצווה. הוא הסכים להניח תפילין בפעם הראשונה בחייו.
לאחר שסיים לקרוא את "שמע ישראל" הוא התנצל ואמר שהוא ממהר לשוב אל בנו, שנמצא ליד ערוץ הנחל. "לא ידעתי שהגעתם. ישבתי ליד הנחל וחבר שלי סיפר לי: 'היי, ג'וסטין, הגיעו לעיר שני חבר'ה שנראים כמו אברהם לינקולן ונוסעים ברכב כתום בוהק! אתה חייב לראות זאת בעצמך.'"
נפלאים דרכיו של הבורא, חשבנו לעצמנו לאחר שנפרדנו ממנו והפלגנו ברכב – הכתום, כמובן.
